הבדלים בין גרסאות בדף "שאלות ותשובות"
(חלק העמותה של דף השאלות והתשובות) |
מ (←על העמותה) |
||
| (13 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
= על העמותה = | = על העמותה = | ||
| + | |||
| + | [[עמותת המקור|הפרטים הרשמיים של העמותה]] | ||
== למה צריך עמותה? == | == למה צריך עמותה? == | ||
| שורה 8: | שורה 10: | ||
ניתן לסכם את המטרות שמאחרי הקמת העמותה כשתיים מרכזיות: | ניתן לסכם את המטרות שמאחרי הקמת העמותה כשתיים מרכזיות: | ||
| − | + | * להיות גוף המסוגל לארגן פעילויות הדורשות פעילות כספית (כגון כנסים וכדומה) | |
| − | + | * להיות הקול הרשמי של פעילות חסרת אופי רשמי | |
| − | == | + | ==הצטרפות לעמותת המקור== |
| + | ניתן [[חברות בעמותה |להצטרף לעמותה]]. עלות חברות לשנה הינה 100 שקלים, סטודנטים, צעירים וחיילים - 50 שקלים. | ||
| − | + | ההצטרפות מקנה מעמד של ידיד עמותה. בכדי להפוך ל'''חבר עמותה''', מעמד המאפשר לבחור ולהיבחר למוסדות העמותה, יש לשלוח דוא"ל ל[[ועד המקור]] (board AT hamakor.org.il) ולציין את [[השתלבות והשתתפות בקהילה|תרומתכם]] לתוכנה החופשית. | |
| − | + | === ידידי העמותה === | |
| − | + | החברות בעמותה אינה פתוחה לכולם. כל אחד מוזמן לשלם דמי חבר ולהפוך לידיד העמותה. מבחינת הטבות (במידה ויש) ומבחינות אחרות סטטוס הידידים זהה לזה של החברים, אולם רק חברים מלאים בעמותה יכולים להצביע או להבחר לועד או לוועדת הביקורת. כדי להפוך לחבר יש להיות ידיד בעמותה, ואז לשלוח בקשה לועד להפוך לחבר. בעיקרון, רק אנשים שתרמו בדרך כלשהי לקידום תוכנה חופשית רשאים להפוך לחברים. ההליך המלא מפורט בתקנון העמותה. | |
| − | + | חשוב להבהיר שמטרת ההפרדה לא היתה ליצור מעמדות. מטרת ההפרדה היא למנוע מבעלי אינטרסים זרים להשתלט על העמותה. אנו מודעים לזה שההליך נראה לא ידידותי, ומצרים על כך. היסטורית, חשוב להבהיר שמעטים הידידים שביקשו להפוך לחברים ונידחו. | |
== למה יש ע"ר בשם העמותה? == | == למה יש ע"ר בשם העמותה? == | ||
| שורה 34: | שורה 37: | ||
== מהם מקורות ההכנסה של העמותה? == | == מהם מקורות ההכנסה של העמותה? == | ||
| − | יצויין שהדו"חות הכספיים של העמותה מפורסמים | + | יצויין שהדו"חות הכספיים של העמותה מפורסמים ב[http://www.hamakor.org.il אתר העמותה], וזמינים לכל. מקורות ההכנסה של העמותה, בסדר יורד, הם דמי חסות מהכנס השנתי של העמותה, דמי חבר, ותרומות. סך כל המחזור השנתי של העמותה עומד על פחות משלושים אלף שקל, מה שמספיק לאור העובדה שהעמותה לא משלמת משכורות. |
== מהו כנס אוגוסט פינגווין? == | == מהו כנס אוגוסט פינגווין? == | ||
| − | אוגוסט פינגווין הוא שמו של הכנס השנתי של העמותה. הכנס הראשון התקיים ב-2002, בשנה '''שלפני''' הקמת העמותה. למעשה, ההכנסות שנותרו מכנס אוגוסט פינגווין הראשון היו התמריץ להקמת העמותה בפועל. | + | [[אוגוסט פינגווין]] הוא שמו של הכנס השנתי של העמותה. הכנס הראשון התקיים ב-2002, בשנה '''שלפני''' הקמת העמותה. למעשה, ההכנסות שנותרו מכנס אוגוסט פינגווין הראשון היו התמריץ להקמת העמותה בפועל. |
אוגוסט פינגווין הראשון נוצר כדי לאפשר לבצע הקרנה פומבית של הסרט "[http://www.revolution-os.com/ Revolution OS]", אשר לא הובא לארץ בהפצה רשמית. מאז הכנס המשיך להתקיים כל שנה ביום שישי הראשון של חודש אוגוסט (עם שנים בודדות שבהם חרגו מהמסורת). | אוגוסט פינגווין הראשון נוצר כדי לאפשר לבצע הקרנה פומבית של הסרט "[http://www.revolution-os.com/ Revolution OS]", אשר לא הובא לארץ בהפצה רשמית. מאז הכנס המשיך להתקיים כל שנה ביום שישי הראשון של חודש אוגוסט (עם שנים בודדות שבהם חרגו מהמסורת). | ||
| − | == מהם | + | ניתן למצוא את אתר הכנס בכתובת [http://august.penguin.org.il/ http://august.penguin.org.il]. |
| + | |||
| + | = על תוכנה חופשית = | ||
| + | |||
| + | == מהי תוכנה חופשית? == | ||
| + | |||
| + | תוכנה חופשית (Free Software) היא תוכנה שבעלי הזכויות בה (בד"כ - מי שכתב אותה) החליטו לוותר על הבלעדיות שמוקנית להם על פי חוק זכויות היוצרים. חשוב להבהיר שרק הבעלים החוקיים של תוכנה יכולים לשחרר אותה. אם תוכנה היא חופשית, כל אחד יכול להשתמש בה, לשנות אותה כראות עיניו ולהפיצה לאחרים, עם או בלי שינויים. כל הנ"ל מעוגן ברשיון ההעתקה שמלווה את התוכנה, שהוא מסמך משפטי. | ||
| + | |||
| + | חלק גדול מהתוכנות החופשיות מופץ תחת תת קבוצה של הרשיונות החופשיים שדורשים שאותו החופש שניתן למי שקיבל את התוכנה יועבר הלאה גם כאשר הוא מפיץ את התוכנה. דרישה זו מנצלת את הבלעדיות שניתנת במסגרת חוק זכויות היוצרים (copyright) כדי להשיג מטרה שהיא הפוכה למטרה הרגילה שלשמה משתמשים בחוק. כיוון שכך, נקראים הרשיונות האלו copyleft. | ||
| + | |||
| + | == מהם הרשיונות החופשיים? == | ||
| + | |||
| + | קיימים הרבה מאוד רשיונות תוכנה חופשיים. יש שיטענו שקיימים יותר מידי רשיונות חופשיים, דבר היוצר בילבול. חשוב להבין שלא כל הרשיונות החופשיים תואמים אחד לשני. רשיונות ה-copyleft המרכזיים הם ה-GPL וה-LGPL. קיימים מספר רשיונות מרכזיים שאינם copyleft, אבל המרכזיים בהם הם רשיון ה-BSD ורשיון MIT. בכתיבת תוכנה חופשית חדשה מומלץ לדבוק ב-GPL, LGPL או MIT, כדי להקטין את כמות הבילבול וחוסר התאימות בין התוכנות. | ||
| + | |||
| + | == האם מותר לבצע שימוש מסחרי בתוכנות חופשיות? == | ||
| + | |||
| + | דרישת קדם מכל רשיון תוכנה חופשי היא שהוא לא יגביל את אופי השימוש. לאור זאת, בתוכנה חופשית בהכרח מותר להשתמש בסביבה מסחרית ללא הגבלה. | ||
| + | |||
| + | == האם תוכנה חופשית היא בחינם? == | ||
| + | |||
| + | ראשית, יש להבין, בעיקר בשימוש מסחרי, שיש עלויות מעבר לעלות רשיונות התוכנה. עלויות אלו עשויות להיות נמוכות יותר או גבוהות יותר בתוכנה חופשית. | ||
| + | |||
| + | לגבי עלות הרישוי - כחלק מהדרישה מרשיון חופשי שלא להגביל את תנאי ההפצה של תוכנה, אסור לרשיון התוכנה להגביל הפצה תמורת כסף. במילים אחרות, רשיון תוכנה שמתיר להפיץ את התוכנה רק בחינם אינו רשיון חופשי. מובן, על כן, שייתכן שמישהו ידרוש כסף על תוכנה חופשית. באופן מעשי, הדבר כמעט ולעולם אינו קורה. קיים עקרון בכלכלה שאומר שבתנאי שוק משוכלל, כל מוצר יימכר בעלות ייצור העותק האחרון שלו. כיוון ששוק של תוכנות חופשיות הוא שוק משוכלל, וכיוון שעלות ייצור עותק של תוכנה הוא אפס, הרי שתוכנות חופשיות כמעט תמיד יחולקו בחינם. | ||
| + | |||
| + | בכל מקרה, חשוב לזכור שהחוזק האמיתי של תוכנות חופשיות אינו נובע מהמחיר שלהן. מכאן גם סיסמתה של עמותת המקור - "חופשי זה יותר מחינם". | ||
| + | |||
| + | == תוכנה חופשית או קוד פתוח? == | ||
| − | + | תנועת הקוד הפתוח היא תנועה שקמה בשנת 1998, מתוך נסיון להחדיר את התוכנות החופשיות לסביבה המסחרית. הסביבה המסחרית, בעיקר באנגלית שם "חופשי" ו"חינם" הם אותה מילה, נרתעה מהביטוי "תוכנה חופשית". מכאן בא הכינוי היותר כללי שמתייחס לקוד המקור של התוכנה. | |
| − | + | '''כל תוכנת קוד פתוח היא חופשית ולהיפך'''. אין הבדל בין התוכנות. ההבדל הוא רק בין האידאולוגיות של העומדים מאחורי התוכנות. שאלת המבחן כדי להבדיל בין האידאולוגיות היא "האם לגיטימי לייצר/לשווק תוכנות קנייניות". חסידי התוכנה החופשית יגידו, בד"כ, שתוכנות קנייניות הן לא לגיטימיות, בעוד שחסידי הקוד הפתוח יגידו, בד"כ, שתוכנות קנייניות הן לגיטימיות, אבל בעלות חסרונות, הן טכניים והן מהותיים אחרים, לעומת התוכנות החופשיות. | |
| − | + | עמותת המקור לא נוקטת עמדה רשמית בהחלטה בין קוד פתוח לבין תוכנה חופשית. חלק מפעילי העמותה שייכים לזרם זה וחלק לַאַחֵר. | |
| + | |||
| + | =ראו גם= | ||
| + | * [[עמותת המקור]] | ||
| + | |||
| + | =קישורים חיצוניים= | ||
| + | * [http://www.hamakor.org.il אתר עמותת המקור] | ||
| − | + | [[קטגוריה:עמותת המקור]] | |
גרסה אחרונה מ־01:53, 28 בספטמבר 2010
על העמותה
למה צריך עמותה?
לא צריך. תוכנה חופשית בכלל, ופעילות תוכנה חופשית בארץ בפרט, התקיימו הרבה לפני שהעמותה הוקמה, ומתקיימות עדיין ללא שום קשר לעמותה. הדבר נכון הן כמפתחים שמייצרים תוכנה חופשית, והן כמועדונים שונים הנפגשים בנושאי תוכנה חופשית. העמותה לחלוטין אינה נחוצה כדי שאנשים יפתחו תוכנה חופשית, או ייפגשו כדי לדבר על תוכנה חופשית. עקב טיבה, תוכנה חופשית נוטה להיות מבוזרת, וכל נסיון לטעון שעמותת המקור היא ארגון הגג של פעילות התוכנה החופשית בארץ הינו מופרך.
מצד שני, יש פעילויות המחייבות גוף שמוכר באופן רשמי ע"י מדינת ישראל. בפרט, כל פעילות הדורשת פעילות כספית (קבלה או תשלום) דורשת שמאחורי הפעולה יעמוד גוף בעל קיום משפטי. בנוסף על כך, קיימים גופים המחפשים מישהו שיוכל לספק קול פחות או יותר אחיד של "דעת הקהילה". עמותת המקור, בתור הגוף הקהילתי הרשמי היחיד בארץ, עונה על ההגדרה הזו טוב מכל אחד אחר.
ניתן לסכם את המטרות שמאחרי הקמת העמותה כשתיים מרכזיות:
- להיות גוף המסוגל לארגן פעילויות הדורשות פעילות כספית (כגון כנסים וכדומה)
- להיות הקול הרשמי של פעילות חסרת אופי רשמי
הצטרפות לעמותת המקור
ניתן להצטרף לעמותה. עלות חברות לשנה הינה 100 שקלים, סטודנטים, צעירים וחיילים - 50 שקלים.
ההצטרפות מקנה מעמד של ידיד עמותה. בכדי להפוך לחבר עמותה, מעמד המאפשר לבחור ולהיבחר למוסדות העמותה, יש לשלוח דוא"ל לועד המקור (board AT hamakor.org.il) ולציין את תרומתכם לתוכנה החופשית.
ידידי העמותה
החברות בעמותה אינה פתוחה לכולם. כל אחד מוזמן לשלם דמי חבר ולהפוך לידיד העמותה. מבחינת הטבות (במידה ויש) ומבחינות אחרות סטטוס הידידים זהה לזה של החברים, אולם רק חברים מלאים בעמותה יכולים להצביע או להבחר לועד או לוועדת הביקורת. כדי להפוך לחבר יש להיות ידיד בעמותה, ואז לשלוח בקשה לועד להפוך לחבר. בעיקרון, רק אנשים שתרמו בדרך כלשהי לקידום תוכנה חופשית רשאים להפוך לחברים. ההליך המלא מפורט בתקנון העמותה.
חשוב להבהיר שמטרת ההפרדה לא היתה ליצור מעמדות. מטרת ההפרדה היא למנוע מבעלי אינטרסים זרים להשתלט על העמותה. אנו מודעים לזה שההליך נראה לא ידידותי, ומצרים על כך. היסטורית, חשוב להבהיר שמעטים הידידים שביקשו להפוך לחברים ונידחו.
למה יש ע"ר בשם העמותה?
ע"ר הם ראשי תיבות של "עמותה רשומה". הדרישה להוסיף את ראשי התיבות לשם העמותה היא דרישה חוקית, דומה (ואף חזקה) מהדרישה לשים "בע"מ" בסוף שם של חברה.
כמה עובדים יש בעמותה?
העמותה פועלת על טהרת עבודת מתנדבים. כל שירותי העמותה ניתנים ע"י אנשים שתורמים את זמנם, החל בועד המנהל ובוועדת הביקורת, וכלה ברואה החשבון שמלווה את העמותה. סה"כ הוצאות העמותה על משכורות הוא אפס.
איזו תמיכה ממשלתית מקבלת העמותה?
עמותת המקור אינה נתמכת ע"י המדינה. קיים מאמץ מסויים להשיג מעמד של עמותה מוכרת, מה שיאפשר למי שתורם כסף לעמותה לקבל החזר מס על התרומה. נכון להיום מאמץ זה עוד לא נשא פרי.
מהם מקורות ההכנסה של העמותה?
יצויין שהדו"חות הכספיים של העמותה מפורסמים באתר העמותה, וזמינים לכל. מקורות ההכנסה של העמותה, בסדר יורד, הם דמי חסות מהכנס השנתי של העמותה, דמי חבר, ותרומות. סך כל המחזור השנתי של העמותה עומד על פחות משלושים אלף שקל, מה שמספיק לאור העובדה שהעמותה לא משלמת משכורות.
מהו כנס אוגוסט פינגווין?
אוגוסט פינגווין הוא שמו של הכנס השנתי של העמותה. הכנס הראשון התקיים ב-2002, בשנה שלפני הקמת העמותה. למעשה, ההכנסות שנותרו מכנס אוגוסט פינגווין הראשון היו התמריץ להקמת העמותה בפועל.
אוגוסט פינגווין הראשון נוצר כדי לאפשר לבצע הקרנה פומבית של הסרט "Revolution OS", אשר לא הובא לארץ בהפצה רשמית. מאז הכנס המשיך להתקיים כל שנה ביום שישי הראשון של חודש אוגוסט (עם שנים בודדות שבהם חרגו מהמסורת).
ניתן למצוא את אתר הכנס בכתובת http://august.penguin.org.il.
על תוכנה חופשית
מהי תוכנה חופשית?
תוכנה חופשית (Free Software) היא תוכנה שבעלי הזכויות בה (בד"כ - מי שכתב אותה) החליטו לוותר על הבלעדיות שמוקנית להם על פי חוק זכויות היוצרים. חשוב להבהיר שרק הבעלים החוקיים של תוכנה יכולים לשחרר אותה. אם תוכנה היא חופשית, כל אחד יכול להשתמש בה, לשנות אותה כראות עיניו ולהפיצה לאחרים, עם או בלי שינויים. כל הנ"ל מעוגן ברשיון ההעתקה שמלווה את התוכנה, שהוא מסמך משפטי.
חלק גדול מהתוכנות החופשיות מופץ תחת תת קבוצה של הרשיונות החופשיים שדורשים שאותו החופש שניתן למי שקיבל את התוכנה יועבר הלאה גם כאשר הוא מפיץ את התוכנה. דרישה זו מנצלת את הבלעדיות שניתנת במסגרת חוק זכויות היוצרים (copyright) כדי להשיג מטרה שהיא הפוכה למטרה הרגילה שלשמה משתמשים בחוק. כיוון שכך, נקראים הרשיונות האלו copyleft.
מהם הרשיונות החופשיים?
קיימים הרבה מאוד רשיונות תוכנה חופשיים. יש שיטענו שקיימים יותר מידי רשיונות חופשיים, דבר היוצר בילבול. חשוב להבין שלא כל הרשיונות החופשיים תואמים אחד לשני. רשיונות ה-copyleft המרכזיים הם ה-GPL וה-LGPL. קיימים מספר רשיונות מרכזיים שאינם copyleft, אבל המרכזיים בהם הם רשיון ה-BSD ורשיון MIT. בכתיבת תוכנה חופשית חדשה מומלץ לדבוק ב-GPL, LGPL או MIT, כדי להקטין את כמות הבילבול וחוסר התאימות בין התוכנות.
האם מותר לבצע שימוש מסחרי בתוכנות חופשיות?
דרישת קדם מכל רשיון תוכנה חופשי היא שהוא לא יגביל את אופי השימוש. לאור זאת, בתוכנה חופשית בהכרח מותר להשתמש בסביבה מסחרית ללא הגבלה.
האם תוכנה חופשית היא בחינם?
ראשית, יש להבין, בעיקר בשימוש מסחרי, שיש עלויות מעבר לעלות רשיונות התוכנה. עלויות אלו עשויות להיות נמוכות יותר או גבוהות יותר בתוכנה חופשית.
לגבי עלות הרישוי - כחלק מהדרישה מרשיון חופשי שלא להגביל את תנאי ההפצה של תוכנה, אסור לרשיון התוכנה להגביל הפצה תמורת כסף. במילים אחרות, רשיון תוכנה שמתיר להפיץ את התוכנה רק בחינם אינו רשיון חופשי. מובן, על כן, שייתכן שמישהו ידרוש כסף על תוכנה חופשית. באופן מעשי, הדבר כמעט ולעולם אינו קורה. קיים עקרון בכלכלה שאומר שבתנאי שוק משוכלל, כל מוצר יימכר בעלות ייצור העותק האחרון שלו. כיוון ששוק של תוכנות חופשיות הוא שוק משוכלל, וכיוון שעלות ייצור עותק של תוכנה הוא אפס, הרי שתוכנות חופשיות כמעט תמיד יחולקו בחינם.
בכל מקרה, חשוב לזכור שהחוזק האמיתי של תוכנות חופשיות אינו נובע מהמחיר שלהן. מכאן גם סיסמתה של עמותת המקור - "חופשי זה יותר מחינם".
תוכנה חופשית או קוד פתוח?
תנועת הקוד הפתוח היא תנועה שקמה בשנת 1998, מתוך נסיון להחדיר את התוכנות החופשיות לסביבה המסחרית. הסביבה המסחרית, בעיקר באנגלית שם "חופשי" ו"חינם" הם אותה מילה, נרתעה מהביטוי "תוכנה חופשית". מכאן בא הכינוי היותר כללי שמתייחס לקוד המקור של התוכנה.
כל תוכנת קוד פתוח היא חופשית ולהיפך. אין הבדל בין התוכנות. ההבדל הוא רק בין האידאולוגיות של העומדים מאחורי התוכנות. שאלת המבחן כדי להבדיל בין האידאולוגיות היא "האם לגיטימי לייצר/לשווק תוכנות קנייניות". חסידי התוכנה החופשית יגידו, בד"כ, שתוכנות קנייניות הן לא לגיטימיות, בעוד שחסידי הקוד הפתוח יגידו, בד"כ, שתוכנות קנייניות הן לגיטימיות, אבל בעלות חסרונות, הן טכניים והן מהותיים אחרים, לעומת התוכנות החופשיות.
עמותת המקור לא נוקטת עמדה רשמית בהחלטה בין קוד פתוח לבין תוכנה חופשית. חלק מפעילי העמותה שייכים לזרם זה וחלק לַאַחֵר.
