מכתב המדענים השני כנגד חוק המאגר הביומטרי

מכתב לחברי כנסת ישראל בנוגע להצעת חוק הקמת מאגר מידע ביומטרי.

 

כבוד חברי הכנסת,

 

אנו החתומים מטה, פרופסורים ואנשי אקדמיה בישראל, מתריעים בפניכם על הסיכונים הכרוכים באישור הצעת החוק להקמת מאגר מידע של אמצעי זיהוי ביומטריים.

 

אנשי מדע וטכנולוגיה כבר התריעו על הסיכונים הביטחוניים למדינה ותושביה הטמונים בהקמתו של מאגר ביומטרי ("מכתב המדענים", ידיעות אחרונות, עמ' 1-3, 29.07.2009), ואילו אנו מעוניינים במכתב זה להתריע על הפגיעה החמורה בזכויות האדם והאזרח והסכנות החברתיות הנלוות להצעת חוק זו.

 

לפי החוק המוצע, המדינה תחייב כל תושב למסור את נתוניו הטבעיים- טביעות אצבע וסריקת פנים, ואלה ישמרו במאגר מרכזי שיקום לצורך זה. אנו סבורים שחיוב כזה על ידי המדינה פוגע חמורות בזכויות הבסיסיות של אזרחיה. הזכות לפרטיות הינה זכות טבעית של כל אדם ואזרח, והיא עומדת בבסיס התפיסה הליברל-דמוקרטית. אין לה למדינה זכות לפגוע או להשתמש במידע זה. להבדיל ממספר תעודת זהות שמוענק לכל אזרח, אין המדינה מעניקה טביעות פנים ואצבע לתושביה, ועל כן אינה רשאית לדרוש נתונים ביומטריים אלו מהם ולאגרם. 

 

עיקרון דמוקרטי מהותי נוסף הוא ההגנה על האזרח מפני כוחה של המדינה. הימצאותם של נתונים ביומטריים בידי המדינה יכולה ותהווה כלי בידי כוחות הביטחון ואכיפת החוק לרדיפת אזרחים ולפיקוח יתר. מסר נוסף המועבר עם החלטת המדינה על הקמת מאגר ביומטרי הוא שכל אזרח נחשב אשם עד שהוכחה חפותו, הנחת יסוד המזכירה משטרים חשוכים וחברות מעקב ידועות לשמצה מן המאה הקודמת.

 

המטרה המקורית של החוק- מניעת זיוף תעודות זהות, אכן ראויה וחשובה. אולם ניתן להשיג מטרה זו ללא הקמת מאגר, אלא באמצעים טכנולוגים זמינים יותר, בטוחים יותר, ופולשניים פחות, אשר אינם מחייבים כרסום כה חמור בעקרונות ליברליים ודמוקרטיים. למאגר המוצע אין אח ורע במדינות העולם המערבי. באף מדינה מערבית כלל לא קיים תהליך בו מחוייבים כלל האזרחים לספק נתוניהם הביומטריים לשימושים רחבים וכוללניים שאין להם שליטה או מידע לגביהם.

 

אנו קוראים לחברי הכנסת מכל גווני הקשת הפוליטית להתנגד לחוק המוצע ולעצור את המהלך אשר יהווה עבור כולנו בכייה לדורות.

על החתום:

• ד"ר דורית אהרונוב, בית הספר להנדסה ולמדעי המחשב, האוני' העברית

• ד"ר ג'רום בורדון, ראש החוג לתקשורת, אוני' תל אביב

• ד"ר מיכאל בירנהק, הפקולטה למשפטים, אוני' תל אביב

• פרופ' יורם בילו, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית

• פרופ' יעל בנימיני, בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל-אביב

• ד"ר קרין ברזילי-נהון, ראש המרכז למידע ולחברה, בית הספר למידע באונ' וושינגטון

• ד"ר אורן ברק, החוג למדע המדינה, האוני' העברית

• פרופ' אייל גרוס, הפקולטה למשפטים, אוני' ת"א

• ד"ר אלי דרזנר, החוג לתקשורת, אוני' תל אביב

• ד"ר יובל דרור, בית הספר לתקשורת, מכללת נתניה והתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה, אוני' בר-אילן

• פרופ' יצחק הברפלד, החוג ללימודי עבודה, אוני' תל אביב

• ד"ר מתי הוס, ראש החוג לספרות עברית, האוני' העברית

• פרופ' אלון הראל, הפקולטה למשפטים, האוני' העברית

• פרופ' תמר הרמן, החוג למדע המדינה, האוני' הפתוחה והמכון הישראלי לדמוקרטיה

• ד"ר הני זובידה, בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה

• ד"ר נעמה כרמי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

• ד"ר אזי לב-און, ראש המסלול לתקשורת דיגיטלית במכללת אריאל

• פרופ' דוד לוי-פאור, החוג למדע המדינה, האוניברסיטה העברית

• ד"ר תמר מייזלס, החוג למדע המדינה, אוני' תל אביב

• פרופ' עפרה מייזלס, דיקן הפקולטה לחינוך אונ' חיפה

• דר' שלמה סבירסקי

• ד"ר אפרים פודוקסיק, החוג למדע המדינה, האוני' העברית

• פרופ' יונה פינסון, החוג לתולדות האומנות, אוני' תל אביב

• ד"ר אלון פלד, החוג למדע המדינה, האוני' העברית

• ד"ר עטרה פרנקל פארן, ראש המסלול לתקשורת דיגיטאלית, מכללת ספיר

• פרופ' אביעד קליינברג, החוג להיסטוריה כללית, אוני' תל אביב

• ד"ר ניצן ליבוביץ', מכון ון ליר והמכון הישראלי לדמוקרטיה

• פרופ' דן רבינוביץ', החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוני' תל אביב

• פרופ' גיורא רהב, החוג לסוציולוגיה וביה"ס לעבודה סוציאלית, אונ' ת"א

• פרופ' עמית שכטר, מנהל משותף, המכון למדיניות מידע, אוני' Pennsylvania State

• ד"ר תמיר שפר, החוג למדע המדינה, האוני' העברית

• פרופ' אמנון תא שמע, בית הספר למדעי המחשב, אוני' תל אביב