Gezer/דילמת תקינה

מתוך ויקי עמותת המקור

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיזם גֶּזֶר

דילמות נפוצות

לעתים אנו נתקלים במונחים אותם יש יותר מדרך אחת לתרגם, האחת היא לשון הדיבור והשנייה היא התקינה העברית.

הדעה הרווחת היא שהתרגומים לא צריכים להיות יותר מדי שכונה אבל כן צריכים לדבר לדוברי השפה בגובה העיניים ולכן הצעתי היא להשתמש בתקינה הדומה לזו של כתוביות בסרטים ובטלוויזיה.

עברית נכונה

נניח שנתקלנו במילה שהאיות שלה מעט שונה ממה שאנחנו רגילים ביום יום, לדוגמה המילה תכנית.

על אף שלעתים כבר ראיתי שכתובה המילה בכתיב הבלתי תקני ״תוכנית״.

כשאני נאלץ לוותר על הרגלים מסוימים כדי לכתוב בצורה תקנית אני תמיד נזכר בכתוביות, כוונתי היא שהדובר העברי הממוצע צפה במספיק טלוויזיה ומורגל לשינויים קוסמטיים של מילים יומיומיות וכך מילים כמו הכול, תכנית ורבות אחרות אינן מוזרות בעיניו כיוון שהוא כבר רגיל לשינויים קוסמטיים קטנים במילים לצורכי תקינה נכונה.

כנ״ל באשר לתרגומי תכנה, כאשר מדובר בהשמטת האות וי״ו לצורכי תקינה אין ממה לחשוש, העין הישראלית רגילה וסביר להניח שהדובר הממוצע יבין במה מדובר.

תעתיקים מול תקינה

הסוגיה היא האם עלי לתרגם Barbecue כמצלה, Shampoo כתחפיף, Anorexia כציימנות ו־Internet כמרשתת.

ובכן על אף היותנו שומרי הסף של השפה ומחיי השפה העברית אנחנו גם נדרשים לספק לדובר הישראלי מוצר עממי בצורה סבירה ולא להתנשא או לתסכל ולכן בדומה לכתוביות, מה שלא נוח לדובר העברי ומופיע כתעתיק או בצורה לא תקנית בכתוביות כנראה שעלינו לציית.

כלי עזר נוסף: פרסומות.

שימו לב שברבות מן הפרסומות מופיעה למטה המילה העברית התקנית למוצר המשווק, לעתים נשמע את הקריין מודיע: ״שלחו עוד היום SMS למספר...״ כאשר למטה מופיעה המילה ״מסרון״ בקטן (זכור לי שיש חוק שמחייב אותם לעשות זאת, אשמח אם מישהו יכול להפנות אל הנוסח שלו).

מסקנתי מכל זה היא שלמרות שישנן מילים עבריות תקניות הן פשוט לא בשימוש נפוץ ועד שכולנו נהפוך לחברי אקדמיה לא נותר לנו אלא לכבד את השפה בדרך שלנו, להכיר את העברית היפה ולשמור על תרגומים בגובה העיניים על אף הרצון הטוב של קידום המונחים החדשים והתפתחות השפה העברית.

תודה על ההקשבה.


נכתב על ידי ירון שהרבני כחלק ממיזם גזר.

המסמך מוגן ברישיון CC-BY-SA 3.0 בדיוק כמו מערכת הוויקי עצמה.

כלים אישיים