הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:מדיניות פטנטים בתוכנה"
מתוך ויקי עמותת המקור
(שלל תגובות והערות) |
|||
| (10 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
* בהקשר של הפסקה השניה - לא ברור לי מה היא מנסה להשיג, אבל היא לא כ"כ ברורה ונשמעת כביקורת על ה- GPL (טיעון (כנראה משתמע ולא מכוון) מסוג "הרשיון שלנו דפוק, לכן יש לבטל פטנטים באופן כללי" יוצר נזק יותר משמועיל) . "הוא מסדיר גם העברה של פטנטים באותה תוכנה בצורה לקויה." - האם אנו מתלוננים על ליקוי ב- GPL? --[[משתמש:AmitAronovitch|AmitAronovitch]] 06:28, 11 בינואר 2010 (UTC) | * בהקשר של הפסקה השניה - לא ברור לי מה היא מנסה להשיג, אבל היא לא כ"כ ברורה ונשמעת כביקורת על ה- GPL (טיעון (כנראה משתמע ולא מכוון) מסוג "הרשיון שלנו דפוק, לכן יש לבטל פטנטים באופן כללי" יוצר נזק יותר משמועיל) . "הוא מסדיר גם העברה של פטנטים באותה תוכנה בצורה לקויה." - האם אנו מתלוננים על ליקוי ב- GPL? --[[משתמש:AmitAronovitch|AmitAronovitch]] 06:28, 11 בינואר 2010 (UTC) | ||
| + | : צודק. כמו־כן, "מופצים" הם אלה שמפיצים אותם (במקרה זה, התוכנות) ולא אליהם; צ"ל "המקבלים". [[משתמש:שי|שי]] 23:40, 12 בינואר 2010 (UTC) | ||
| − | * אולי כדאי להזכיר גם את הפטנט על דבל-קליק. --[[משתמש:AmitAronovitch|AmitAronovitch]] 06:40, 11 בינואר 2010 (UTC) | + | * אולי כדאי להזכיר גם את [http://www.patentstorm.us/patents/6727830/description.html הפטנט על דבל-קליק]. --[[משתמש:AmitAronovitch|AmitAronovitch]] 06:40, 11 בינואר 2010 (UTC) |
* copying my comments from previous mail to here: אני הייתי מסייג את הניסוח "אנו מקבלים את עמדתו של רשם הפטנטים, נועם מאיר" בניסוח של "מקבלים עקרונית" או הסתייגות אחרת שכן הניסוח בעייתי בכך שלא מפרט מהם "תנאים מסוימים" בהם יוענק פטנט על מערכת ממוחשבת. | * copying my comments from previous mail to here: אני הייתי מסייג את הניסוח "אנו מקבלים את עמדתו של רשם הפטנטים, נועם מאיר" בניסוח של "מקבלים עקרונית" או הסתייגות אחרת שכן הניסוח בעייתי בכך שלא מפרט מהם "תנאים מסוימים" בהם יוענק פטנט על מערכת ממוחשבת. | ||
* אני חושב שראוי לציין שאלגוריתם דינו כדין נוסחא מתמטית וככזה לא ניתן לתת לו פטנט. אני חושב שבמקרים בו משולב במוצר אחד מרכיב שלא ניתן לשים עליו פטנט ומרכיבים שכן ניתן ינתן פטנט רק אם יש חדשנות מספקת בהיבט שהוא פטנטבלי(לא מכיר מילה בעברית). ובכל מקרה אם יש פטנט על מוצר משולב ומישהוא משכפל רק את המרכיב שאינו פטנטנבלי לא תהיה זאת הפרה של הפטנט. | * אני חושב שראוי לציין שאלגוריתם דינו כדין נוסחא מתמטית וככזה לא ניתן לתת לו פטנט. אני חושב שבמקרים בו משולב במוצר אחד מרכיב שלא ניתן לשים עליו פטנט ומרכיבים שכן ניתן ינתן פטנט רק אם יש חדשנות מספקת בהיבט שהוא פטנטבלי(לא מכיר מילה בעברית). ובכל מקרה אם יש פטנט על מוצר משולב ומישהוא משכפל רק את המרכיב שאינו פטנטנבלי לא תהיה זאת הפרה של הפטנט. | ||
| + | : הטענה "אלגוריתם הוא נוסחא" לא מחזיקה מים; היחס בין אלגוריתמים למתמטיקה יותר מדי דומה ליחס שבין הנדסת־חשמל לפיסיקה, בין הנדסת־חומרים לכימיה, ובין הנדסה גנטית לביולוגיה. --[[משתמש:שי|שי]] 23:40, 12 בינואר 2010 (UTC) | ||
* באופן כללי נראה לי כדאי להדגיש שפטנטים הם רעים לתוכנה קניינית וחופשית כאחת. | * באופן כללי נראה לי כדאי להדגיש שפטנטים הם רעים לתוכנה קניינית וחופשית כאחת. | ||
* הייתי שוקל לציין שיש קושי עקרוני בבדיקת פטנטים בתחום התוכנה מה שגורם לכך שרובם המוחץ של הפטנטים המוענקים בתחום הם בעצם לא חדשניים(או בכלל חדשים). מצד שני יתכן וזה בעצם פוגע בנו כי יתכן ומשרד הפטנטים חושב שהוא יודע לבדוק פטנטים היטב. | * הייתי שוקל לציין שיש קושי עקרוני בבדיקת פטנטים בתחום התוכנה מה שגורם לכך שרובם המוחץ של הפטנטים המוענקים בתחום הם בעצם לא חדשניים(או בכלל חדשים). מצד שני יתכן וזה בעצם פוגע בנו כי יתכן ומשרד הפטנטים חושב שהוא יודע לבדוק פטנטים היטב. | ||
| + | : אם יש קושי עקרוני, צריך להסביר אותו. נראה לי שהרבה יותר קל להדגים שיש קושי על סמך הנסיון --[[משתמש:שי|שי]] 23:40, 12 בינואר 2010 (UTC) | ||
* אני לא בטוח מה משרתת האמירה "אנו מבינים את חשיבות ההגנה שהן רואות בפטנטים" [[משתמש:Meirm|Meirm]] | * אני לא בטוח מה משרתת האמירה "אנו מבינים את חשיבות ההגנה שהן רואות בפטנטים" [[משתמש:Meirm|Meirm]] | ||
| שורה 22: | שורה 25: | ||
* המסרים של המסמך "נבלעים" בשטף הדוגמאות. לטעמי צריך לכתוב את המסרים בנקודות ועל כל דוגמה לספק נספח או סעיף המשך המספק הסבר מקיף על כל מקרה ותקדים משפטי הניתן כדוגמה. [[משתמש:Shlomil|Shlomil]] | * המסרים של המסמך "נבלעים" בשטף הדוגמאות. לטעמי צריך לכתוב את המסרים בנקודות ועל כל דוגמה לספק נספח או סעיף המשך המספק הסבר מקיף על כל מקרה ותקדים משפטי הניתן כדוגמה. [[משתמש:Shlomil|Shlomil]] | ||
| − | * כל הכבוד על היוזמה וניר העמדה הנכבד. | + | * כל הכבוד על היוזמה וניר העמדה הנכבד. --[[משתמש:Ronys|Ronys]] 14:11, 11 בינואר 2010 (UTC). מספר הערות, אני מקווה בונות: |
| − | מספר הערות, אני מקווה בונות: | ||
| − | 1. חסרה התייחסות מפורשת לטענות הצד השני. הטיעונים של הדוגלים בפטנטים מפוזרים לאורך המסמך, וההתייחסות של העמותה לטיעון בדרך כלל בצורה מעורפלת ולא מנומקת. לדוגמא, סעיף "שינוי המדיניות כתמריץ לעידוד חדשנות". לדעתי התייחסות מפורשת לסיבות שהצד השני חושב שפטנטים הם דווקא תמריץ לחדשנות (כפי שנועדו להיות מחוץ לעולם התוכנה) ומדוע סיבות אלה אינן תקפות כשמדובר בתוכנה, יחזקו את הטיעון. | + | : 1. חסרה התייחסות מפורשת לטענות הצד השני. הטיעונים של הדוגלים בפטנטים מפוזרים לאורך המסמך, וההתייחסות של העמותה לטיעון בדרך כלל בצורה מעורפלת ולא מנומקת. לדוגמא, סעיף "שינוי המדיניות כתמריץ לעידוד חדשנות". לדעתי התייחסות מפורשת לסיבות שהצד השני חושב שפטנטים הם דווקא תמריץ לחדשנות (כפי שנועדו להיות מחוץ לעולם התוכנה) ומדוע סיבות אלה אינן תקפות כשמדובר בתוכנה, יחזקו את הטיעון. |
| − | 2. חסרות גם דוגמאות ובעיקר מספרים. למשל, באותו סעיף, אם אפשר היה למצוא סימוכין מחקרי שמחזק את הטיעון, זה היה הרבה יותר משכנע. | + | : 2. חסרות גם דוגמאות ובעיקר מספרים. למשל, באותו סעיף, אם אפשר היה למצוא סימוכין מחקרי שמחזק את הטיעון, זה היה הרבה יותר משכנע. |
| + | :: נתון שיכול באמת לשפוך אור: כמה רשיונות לשימוש בפטנטי־תוכנה נמכרו בכסף, וכמה דרך cross-licensing. אם, כמו שאני מנחש, ההצלבות הן הרוב הגדול, זה אומר שהפטנטים האלו מקדמים בעיקר את חשבונות הבנק של עורכי־הדין שכותבים אותם. --[[משתמש:שי|שי]] 23:40, 12 בינואר 2010 (UTC) | ||
| − | 3. אני לא יודע אם כדאי דווקא להרחיב על ה-GPL, ולא להסתפק רק בהגדרת רשיונות קוד פתוח לפי | + | : 3. אני לא יודע אם כדאי דווקא להרחיב על ה-GPL, ולא להסתפק רק בהגדרת רשיונות קוד פתוח לפי http://www.opensource.org/docs/definition.php למשל. |
| − | http://www.opensource.org/docs/definition.php | + | |
| − | + | * נייר מצויין, ולפי תגובת Shlomil הייתי מציע להוסיף שעמותת המקור תסמך להוסיף הסברים נוספים על נקודות שאינן ברורות או שהועלו מצד אחר ונותרו ללא הסבר הגיוני. | |
| − | --[[משתמש: | + | |
| + | * בכלל אפשר להציג שעמותת המקור בעמדתה להיות חלק מהדיון בנושא. | ||
| + | --[[משתמש:Nahumba|Nahumba]] 21:59, 11 בינואר 2010 (UTC) | ||
| + | |||
| + | * עברתי על המסמך, כתוב היטב. 2 נושאים נוספים: | ||
| + | : 1. מהיכרותי עם הנושא אני יודע שבמקרים רבים באירופה הנושא של אי מתן פטנטים לתוכנה נעקף ע"י הדבקה מלאכותית לחומרה, בדר"כ סתם מחשב. מרבית הפטנטים בתחום ההיטק ניתנים על system and method for.. כאשר ה-system הוא "פלטפורמה" או "גטוויי" או "מחשב", ובעצם זה שרת סטנדרטי שמריץ תוכנה, וכל הפטנט הוא על התוכנה. צריך להוסיף ולדרוש שבמקרה ונעשה חיבור בין תוכנה וחומרה, שהחיבור לא יהיה מלאכותי, אלא מהותי להמצאה. דהיינו, שהחומרה לא תהיה סטנדרטית אלא שיעשה גם בה איזה שינוי. ובכל מקרה שזה לא כך, אין משמעות לחומרה והפטנט צריך להישפט בקריטריונים של תוכנה. | ||
| + | : 2. בכלל, הבעייה עם תוכנה היא שכמעט כל תוכנה עשויה להראות חדשנית, מאחר והיא שונה מכל תוכנה אחרת במידה רבה. צריך לנסח קריטריונים לחדשנות התוכנה, ועד שזה לא ייעשה אי אפשר לתת פטנטים לתוכנות. זהו נימוק נוסף נגד מתן פטנטים לתוכנות(שיכול אולי להביא לצמצום ניכר במספר הפטנטים בתוכנה, אם לא לביטולם). | ||
| + | :: "פטנט תוכנה" לא ניתן על תוכנה ספציפית, אלא על שיטה. קשה מאד לנסח קריטריונים אובייקטיביים לחדשנות, הן בתוכנה והן בכל תחום אחר; בסופו של דבר זו תמיד הערכה של בודק הפטנט. חשוב להתמקד בהבדלים בין תוכנה לתחומים אחרים, כי טיעון שלא עוסק בהבדל הזה, הוא בעצם התקפה על כל מערכת הפטנטים -- אולי צודק, אך מקומו לא כאן. --[[משתמש:שי|שי]] 23:40, 12 בינואר 2010 (UTC) | ||
| + | |||
| + | -- | ||
| + | * הפטנט של אמזון הוא דוגמה קצת חלשה, כי בארה"ב גם תהליכים עסקיים (Business Methods) הם פטנטביליים; לא ברור שבמדינה שמקבלת פטנטים על תוכנה אבל לא על תהליכים עסקיים, זה עדיין היה עובר. | ||
| + | * לעומת זאת, דוגמה בוטה להפליא לפטנט מיותר ומזיק, שבעליו זכו גם לפטנט־המשך מיותר ומזיק עוד יותר, הוא הפטנט של [http://en.wikipedia.org/wiki/Eolas Eolas] על תוספים לדפדפנים. עם הפטנט המקורי הם תבעו את מיקרוסופט, עם ההמשך -- רק לפני שלושה חודשים -- את כל שאר העולם. | ||
| + | * דוגמה נוספת לפטנט בעייתי: [http://www.patentstorm.us/patents/6009432.html פטנט 6009432] מתאר שיטה לניהול יעיל של בסיס נתונים, אבל לפי [http://www.dbdebunk.com/page/page/1682281.htm עדות בעלי העניין] הוא מתאר רק את החלק המתאים לעבודה בזיכרון, ומשמיט בכוונה את החלק הנוגע לעבודה על דיסק. התוצאה: הממציא מקבל הגנה מלאה על ההמצאה (כי ההמצאה המלאה תלויה בחלק שבפטנט), אבל בעצם לא מגלה את פרטיה (שזו התמורה שהוא אמור לתת על ההגנה). נראה לי שחלוקה כזו מתאפשרת בקלות רבה יותר בתוכנה מאשר בכל תחום אחר. | ||
| + | * אני חושב שאת הטענה על "צורת הביטוי" ניתן לנסח טוב יותר; כפי שהיא עומדת כרגע, נראה כאילו אנחנו טוענים שתוכנה גמישה פחות מחומרה, שזו טענה תמוהה. אני חושב שצריך להסביר במקום זאת, ש'''בפטנטים על תוכנה יש נטייה למסמס את הגבול בין הגדרת הפתרון להגדרת הבעייה''', ולכן לפעמים ניתנים פטנטים על הבעייה. פורמטים של קבצים (mp3, gif) הם דוגמה קלאסית לנושא גבולי: האם הם חלק מהפתרון (לבעיה של דחיסה יעילה) או מהבעיה (דחס לפורמט נתון)? גם אם נקבל שאלגוריתמי הדחיסה\פריסה היעילים והמתוחכמים הם פטנטביליים, הפטנטים שהוענקו בפועל הגנו גם מפני האפשרות של עבודה עם הקבצים תוך שימוש באלגוריתמים אחרים. כנ"ל לגבי TomTom. | ||
| + | * ונקודה אחרונה שצריך להעלות: יבוא מי שיגיד, "כן, האמריקאים לא יודעים לבדוק פטנט, אבל אנחנו נדע ולא נעביר פטנטים גורפים או נטולי־חדשנות כאלה". צריך להזכיר שיש אמנות בינלאומיות של הכרה הדדית בפטנטים, כך שמי שינסה לפתוח אשנב קטן לפטנטים איכותיים על תוכנה, ימצא עצמו נשטף בפסולת התעשייתית של ה־USPTO. | ||
| + | --[[משתמש:שי|שי]] 23:40, 12 בינואר 2010 (UTC) | ||
גרסה אחרונה מ־01:40, 13 בינואר 2010
- בדוגמאות אולי כדאי להזכיר את וויקיפדיה? זה משהו שבדרך כלל מוכר לאנשים במשרד המשפטים. Guysoft 16:52, 3 בינואר 2010 (UTC)
- מה הקשר בין ויקיפדיה לפטנטים בתוכנה? Kaplan 17:34, 4 בינואר 2010 (UTC)
- אולי הכוונה למדיה-ויקי ו/או ל- PHP. --AmitAronovitch 06:30, 11 בינואר 2010 (UTC)
- בהקשר של הפסקה השניה - לא ברור לי מה היא מנסה להשיג, אבל היא לא כ"כ ברורה ונשמעת כביקורת על ה- GPL (טיעון (כנראה משתמע ולא מכוון) מסוג "הרשיון שלנו דפוק, לכן יש לבטל פטנטים באופן כללי" יוצר נזק יותר משמועיל) . "הוא מסדיר גם העברה של פטנטים באותה תוכנה בצורה לקויה." - האם אנו מתלוננים על ליקוי ב- GPL? --AmitAronovitch 06:28, 11 בינואר 2010 (UTC)
- צודק. כמו־כן, "מופצים" הם אלה שמפיצים אותם (במקרה זה, התוכנות) ולא אליהם; צ"ל "המקבלים". שי 23:40, 12 בינואר 2010 (UTC)
- אולי כדאי להזכיר גם את הפטנט על דבל-קליק. --AmitAronovitch 06:40, 11 בינואר 2010 (UTC)
- copying my comments from previous mail to here: אני הייתי מסייג את הניסוח "אנו מקבלים את עמדתו של רשם הפטנטים, נועם מאיר" בניסוח של "מקבלים עקרונית" או הסתייגות אחרת שכן הניסוח בעייתי בכך שלא מפרט מהם "תנאים מסוימים" בהם יוענק פטנט על מערכת ממוחשבת.
- אני חושב שראוי לציין שאלגוריתם דינו כדין נוסחא מתמטית וככזה לא ניתן לתת לו פטנט. אני חושב שבמקרים בו משולב במוצר אחד מרכיב שלא ניתן לשים עליו פטנט ומרכיבים שכן ניתן ינתן פטנט רק אם יש חדשנות מספקת בהיבט שהוא פטנטבלי(לא מכיר מילה בעברית). ובכל מקרה אם יש פטנט על מוצר משולב ומישהוא משכפל רק את המרכיב שאינו פטנטנבלי לא תהיה זאת הפרה של הפטנט.
- הטענה "אלגוריתם הוא נוסחא" לא מחזיקה מים; היחס בין אלגוריתמים למתמטיקה יותר מדי דומה ליחס שבין הנדסת־חשמל לפיסיקה, בין הנדסת־חומרים לכימיה, ובין הנדסה גנטית לביולוגיה. --שי 23:40, 12 בינואר 2010 (UTC)
- באופן כללי נראה לי כדאי להדגיש שפטנטים הם רעים לתוכנה קניינית וחופשית כאחת.
- הייתי שוקל לציין שיש קושי עקרוני בבדיקת פטנטים בתחום התוכנה מה שגורם לכך שרובם המוחץ של הפטנטים המוענקים בתחום הם בעצם לא חדשניים(או בכלל חדשים). מצד שני יתכן וזה בעצם פוגע בנו כי יתכן ומשרד הפטנטים חושב שהוא יודע לבדוק פטנטים היטב.
- אם יש קושי עקרוני, צריך להסביר אותו. נראה לי שהרבה יותר קל להדגים שיש קושי על סמך הנסיון --שי 23:40, 12 בינואר 2010 (UTC)
- אני לא בטוח מה משרתת האמירה "אנו מבינים את חשיבות ההגנה שהן רואות בפטנטים" Meirm
שגיאת הקלדה: "רישום בלתי פוסקת של פטנטים" צ"ל "רישום בלתי פוסק.
- טופל. Kaplan 13:40, 11 בינואר 2010 (UTC)
- המסרים של המסמך "נבלעים" בשטף הדוגמאות. לטעמי צריך לכתוב את המסרים בנקודות ועל כל דוגמה לספק נספח או סעיף המשך המספק הסבר מקיף על כל מקרה ותקדים משפטי הניתן כדוגמה. Shlomil
- כל הכבוד על היוזמה וניר העמדה הנכבד. --Ronys 14:11, 11 בינואר 2010 (UTC). מספר הערות, אני מקווה בונות:
- 1. חסרה התייחסות מפורשת לטענות הצד השני. הטיעונים של הדוגלים בפטנטים מפוזרים לאורך המסמך, וההתייחסות של העמותה לטיעון בדרך כלל בצורה מעורפלת ולא מנומקת. לדוגמא, סעיף "שינוי המדיניות כתמריץ לעידוד חדשנות". לדעתי התייחסות מפורשת לסיבות שהצד השני חושב שפטנטים הם דווקא תמריץ לחדשנות (כפי שנועדו להיות מחוץ לעולם התוכנה) ומדוע סיבות אלה אינן תקפות כשמדובר בתוכנה, יחזקו את הטיעון.
- 2. חסרות גם דוגמאות ובעיקר מספרים. למשל, באותו סעיף, אם אפשר היה למצוא סימוכין מחקרי שמחזק את הטיעון, זה היה הרבה יותר משכנע.
- נתון שיכול באמת לשפוך אור: כמה רשיונות לשימוש בפטנטי־תוכנה נמכרו בכסף, וכמה דרך cross-licensing. אם, כמו שאני מנחש, ההצלבות הן הרוב הגדול, זה אומר שהפטנטים האלו מקדמים בעיקר את חשבונות הבנק של עורכי־הדין שכותבים אותם. --שי 23:40, 12 בינואר 2010 (UTC)
- 3. אני לא יודע אם כדאי דווקא להרחיב על ה-GPL, ולא להסתפק רק בהגדרת רשיונות קוד פתוח לפי http://www.opensource.org/docs/definition.php למשל.
- נייר מצויין, ולפי תגובת Shlomil הייתי מציע להוסיף שעמותת המקור תסמך להוסיף הסברים נוספים על נקודות שאינן ברורות או שהועלו מצד אחר ונותרו ללא הסבר הגיוני.
- בכלל אפשר להציג שעמותת המקור בעמדתה להיות חלק מהדיון בנושא.
--Nahumba 21:59, 11 בינואר 2010 (UTC)
- עברתי על המסמך, כתוב היטב. 2 נושאים נוספים:
- 1. מהיכרותי עם הנושא אני יודע שבמקרים רבים באירופה הנושא של אי מתן פטנטים לתוכנה נעקף ע"י הדבקה מלאכותית לחומרה, בדר"כ סתם מחשב. מרבית הפטנטים בתחום ההיטק ניתנים על system and method for.. כאשר ה-system הוא "פלטפורמה" או "גטוויי" או "מחשב", ובעצם זה שרת סטנדרטי שמריץ תוכנה, וכל הפטנט הוא על התוכנה. צריך להוסיף ולדרוש שבמקרה ונעשה חיבור בין תוכנה וחומרה, שהחיבור לא יהיה מלאכותי, אלא מהותי להמצאה. דהיינו, שהחומרה לא תהיה סטנדרטית אלא שיעשה גם בה איזה שינוי. ובכל מקרה שזה לא כך, אין משמעות לחומרה והפטנט צריך להישפט בקריטריונים של תוכנה.
- 2. בכלל, הבעייה עם תוכנה היא שכמעט כל תוכנה עשויה להראות חדשנית, מאחר והיא שונה מכל תוכנה אחרת במידה רבה. צריך לנסח קריטריונים לחדשנות התוכנה, ועד שזה לא ייעשה אי אפשר לתת פטנטים לתוכנות. זהו נימוק נוסף נגד מתן פטנטים לתוכנות(שיכול אולי להביא לצמצום ניכר במספר הפטנטים בתוכנה, אם לא לביטולם).
- "פטנט תוכנה" לא ניתן על תוכנה ספציפית, אלא על שיטה. קשה מאד לנסח קריטריונים אובייקטיביים לחדשנות, הן בתוכנה והן בכל תחום אחר; בסופו של דבר זו תמיד הערכה של בודק הפטנט. חשוב להתמקד בהבדלים בין תוכנה לתחומים אחרים, כי טיעון שלא עוסק בהבדל הזה, הוא בעצם התקפה על כל מערכת הפטנטים -- אולי צודק, אך מקומו לא כאן. --שי 23:40, 12 בינואר 2010 (UTC)
--
- הפטנט של אמזון הוא דוגמה קצת חלשה, כי בארה"ב גם תהליכים עסקיים (Business Methods) הם פטנטביליים; לא ברור שבמדינה שמקבלת פטנטים על תוכנה אבל לא על תהליכים עסקיים, זה עדיין היה עובר.
- לעומת זאת, דוגמה בוטה להפליא לפטנט מיותר ומזיק, שבעליו זכו גם לפטנט־המשך מיותר ומזיק עוד יותר, הוא הפטנט של Eolas על תוספים לדפדפנים. עם הפטנט המקורי הם תבעו את מיקרוסופט, עם ההמשך -- רק לפני שלושה חודשים -- את כל שאר העולם.
- דוגמה נוספת לפטנט בעייתי: פטנט 6009432 מתאר שיטה לניהול יעיל של בסיס נתונים, אבל לפי עדות בעלי העניין הוא מתאר רק את החלק המתאים לעבודה בזיכרון, ומשמיט בכוונה את החלק הנוגע לעבודה על דיסק. התוצאה: הממציא מקבל הגנה מלאה על ההמצאה (כי ההמצאה המלאה תלויה בחלק שבפטנט), אבל בעצם לא מגלה את פרטיה (שזו התמורה שהוא אמור לתת על ההגנה). נראה לי שחלוקה כזו מתאפשרת בקלות רבה יותר בתוכנה מאשר בכל תחום אחר.
- אני חושב שאת הטענה על "צורת הביטוי" ניתן לנסח טוב יותר; כפי שהיא עומדת כרגע, נראה כאילו אנחנו טוענים שתוכנה גמישה פחות מחומרה, שזו טענה תמוהה. אני חושב שצריך להסביר במקום זאת, שבפטנטים על תוכנה יש נטייה למסמס את הגבול בין הגדרת הפתרון להגדרת הבעייה, ולכן לפעמים ניתנים פטנטים על הבעייה. פורמטים של קבצים (mp3, gif) הם דוגמה קלאסית לנושא גבולי: האם הם חלק מהפתרון (לבעיה של דחיסה יעילה) או מהבעיה (דחס לפורמט נתון)? גם אם נקבל שאלגוריתמי הדחיסה\פריסה היעילים והמתוחכמים הם פטנטביליים, הפטנטים שהוענקו בפועל הגנו גם מפני האפשרות של עבודה עם הקבצים תוך שימוש באלגוריתמים אחרים. כנ"ל לגבי TomTom.
- ונקודה אחרונה שצריך להעלות: יבוא מי שיגיד, "כן, האמריקאים לא יודעים לבדוק פטנט, אבל אנחנו נדע ולא נעביר פטנטים גורפים או נטולי־חדשנות כאלה". צריך להזכיר שיש אמנות בינלאומיות של הכרה הדדית בפטנטים, כך שמי שינסה לפתוח אשנב קטן לפטנטים איכותיים על תוכנה, ימצא עצמו נשטף בפסולת התעשייתית של ה־USPTO.
--שי 23:40, 12 בינואר 2010 (UTC)
