Gezer/כללי התרגום המלאים

מסמך זה מתאר את כללי התרגום המלאים שלנו, החלים על כל מיזם קוד פתוח שמתורגם לעברית ושמנהל תרגומו הסכים לכך. מכיוון שחלק מכללים אלו לא נקבעו במקור על־ידי מיזם גזר, אלא בוויקיפדיה ובאתר האקדמיה ללשון העברית, מסמך זה משוחרר תחת הרישיון Creative Commons ייחוס־שיתוף זהה 2.5 ישראל.

נספח: קישורים חשובים חלקים מסוימים במסמך מניחים כי יש לקורא ידע מקדים מסוים בנושא לשון. אם אינכם מבינים אותם, נסו לקרוא בקישורים הבאים (או לחלופין, לשאול אותנו):

• http://www.safa-ivrit.org - הסברים שונים על מונחים ומילים בעברית.
• http://hebrew-terms.huji.ac.il - מאגר המונחים של האקדמיה לעברית.
• http://hspell.ivrix.org.il/niqqudless.pdf - סוגיות בכתיב חסר הניקוד - מומלץ.
• http://he.wikipedia.org/ויקיפדיה:לשון - לשון בוויקיפדיה - מומלץ.
• http://he.wikipedia.org/wiki/דקדוק_עברי_-_מונחים - מונחי דקדוק עברי בוויקיפדיה.

עם־זאת, בכל מקום שישנה סתירה בין הנכתב כאן לכיתובים בקישורים, יש תמיד לנהוג על פי הכללים במסמך זה לטובת שמירה על אחידות.

טעויות נפוצות

ראשית, ברצוננו להציג טעויות נפוצות כדי להעלות את המודעות אליהן בקרב המתרגמים.

דיעות, פירות ושאר ירקות

ישנם אנשים הנוהגים לסמן את התנועה e ביו״ד, גם כשאין צורך, למשל: פירות במקום פֵרות, דיעות במקום דעות וכדומה. אין לעשות זאת בתרגומים. במקום זאת ניתן להשתמש בניקוד עזר במקומות שבהם עלול להיווצר בלבול (במקרה של בעיה או קושי ניתן לפנות אל אמיר אהרוני).

מליון טעויות לי יש

לפעמים ניתן לראות את המילה „מיליון“ נכתבת בלי יו״ד לאחר המ״ם. צורה זו שגויה, משום שבמילים לועזיות נכתבת תמיד האות יו״ד.

כבודם האבוד של סימני הפיסוק

בתרגומים, כמו בכל טקסט רשמי, יש להקפיד על סימני פיסוק. אמנם זה נשמע מובן מאליו, אך רבים אינם מקפידים על כך בתרגומיהם.

אדוני, אדוני, מה עם המין השני?

בתוכנות וטקסטים רבים מוכרת התופעה של שימוש בלשון זכר כלשון רשמית. בשנים האחרונות ניתן לפגוש יותר ויותר בתופעה הפוכה שבאה „להשיב מלחמה“ לנורמה זו. בנושא זה הוחלט לקחת עמדה ניטרלית ושוויונית ולעבוד עם לשון רבים ולשון ניטרלית, לכן לרוב יש להשתמש בהטיות פעלים לשמות פועל או שמות פעולה, אלא אם:

מדובר בתרגום גוף (לא כותרת!) של מדריך מסוים, אז יש לתרגם בלשון רבים בלבד. לא ניתן לתרגם לסביל בצורה האידאלית.

לדוגמה: Open -> פתיחה/לפתוח במקום פתח.

סגנון

השפה הכתובה שונה מאוד מהשפה המדוברת

בתרגום יש להשתמש בלשון רשמית ולא בלשון הכתובה: מחד גיסא, אין לערב סלנג ומשלב לשוני נמוך, אלא להשתמש במשלב לשוני בינוני ומאידך גיסא, יש לכתוב בשפה ברורה למשתמש הפשוט (יש להימנע משימוש בלשון גבוהה, אלא במקרים מקובלים).

• שגוי: תרגום של „Hello“ כ־„היי“.
• נכון: תרגום של „Hello“ כ־„שלום“.

העברית אינה אנגלית

לא מומלץ כלל להיצמד לתרגום הישיר בכל מחיר. למשל: תרגום של המחרוזת „The file could not be located“ -

• שגוי: הקובץ לא היה ניתן לאיתור.
• נכון: לא ניתן לאתר את הקובץ.

שימוש במילות תואר

למעט מקרים שבהם ישנם תארים במחרוזת המקורית, יש להימנע ככל האפשר משימוש במילות תואר, משום שמטרת התרגום אינה להביע דעה אישית.

• שגוי: אובונטו היא הפצת הלינוקס הטובה ביותר.
• נכון: אובונטו היא הפצת הלינוקס הנפוצה ביותר.

כפילות

יש להימנע מביטויים שיש בהם כפילויות.

• שגוי: ... בתקופת תור הזהב.
• נכון: ... בתור הזהב.

תקינות לשונית

פיסוק

מרווחים:

יש להקפיד על רווח לאחר נקודה, נקודתיים, פסיק ונקודה־פסיק, אך אין להוסיף רווחים לפני הסימן.

שגוי: דני ,יוסי ,יוחאי ואימם תכננו ללכת למכולת .כשהגיעו לשם ,התאכזבו לגלות שמכולתם האהובה נסגרה ובמקום נפתחה מספרה. נכון: דני, יוסי, יוחאי ואימם תכננו ללכת למכולת. כשהגיעו לשם, התאכזבו לגלות שמכולתם האהובה נסגרה ובמקום נפתחה מספרה.

מקפים וקווים מפרידים:

במקומות שניתן, יש להשמיט מקפים. למשל: „תל אביב“ במקום „תל־אביב“. במקרים אחרים, שבהם ישנו צורך ממשי במקף, יש לסמנו בראשי האותיות (־) ולא באמצע האותיות (מינוס, -). בנוסף, חובה לסמן קווים מפרידים בגובה אמצע האותיות באמצעות קו מפריד („–“). בנוסף, אין להוסיף רווח לפני ואחרי מקף, אבל חובה לעשות זאת לפני ואחרי קו מפריד.

שגוי: נא לדווח על הבאג ב- Launchpad. נכון: נא לדווח על הבאג ב־Launchpad.

אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, הנה הוראות בעברית פשוטה ורהוטה:

לינוקס:

ברוב הפצות הלינוקס כיום ישנה פריסה בשם Israel LyX. בפריסה זו, לחיצה על Shift בשילוב המקש הנמצא בין הסימן + לסוגר ימני (בפריסה רגילה, ביצוע פעולה כזו יזין קו תחתון: _).

חלונות:

יש להוריד מאתר גזר פריסת מקלדת חלופית הדומה ל־Israel LyX ולהתקין. לאחר מכן, לחיצה על Shift בשילוב המקש הנמצא בין הסימן + לסוגר הימני (בפריסה רגילה, ביצוע פעולה כזו יזין קו תחתון: _).

ראשי־תיבות:

לעולם אין לקצר בנקודות. במידת הצורך, ניתן לעשות זאת ע״י גרש, גרשיים או ע״י מקפים:

• שגוי: ש.ב., ת.ד, ב.ע.מ, ט.ל.ח, צ.ה.ל.
• נכון: ש״ב, ת״ד, בע״מ, טל״ח, צה״ל.

הכתיב חסר הניקוד

התנועה e

אין לסמן את התנועה e ביו״ד, אלא: במילים שבהן צירי (הניקוד „ ֵ“) בא לפני אהחע״ר במקום חיריק („שֵירות“ לעומת „שִימור“, „תֵיאכל“ לעומת „תִישמר“ וכד׳). בשמות עצם בני שתי הברות ממין נקבה, שלא נגזרו משמות ממין זכר, והצירי מתקיים בהם בכל הנטייה: זֵיעה, תֵיבה. בשמות במשקל היכר: היקף, הישג, היצע...

התנועה o

מסמנים את התנועה o בוי״ו, אלא אם: התנועה מסומנת בעזרת קמץ־קטן או חטף־קמץ (למשל: תכנית, יזמה, חפשי). יוצאת דופן שנקבעה עבור גזר היא המילה „תוכנה“, משום שעלול להיווצר בלבול בין הריבוי שלה לבין תִכנות. בצורת העתיד בבניין קל של נחי פ״א: תאמר, תאכל (למעט גוף ראשון). במילים: לא, צאן, ראש, שמאל, זאת, מאזניים, כה, פה, איפה, כל (בסמיכות. בנפרד, יש לכתוב „כול“: הכול, לָכול...).

התנועה u

את התנועה u מסמנים תמיד בווי״ו, ללא יוצאים מן הכלל.

התנועה i

מסמנים את התנועה i ביו״ד, אלא אם: התנועה באה לפני אות המנוקדת בשווא נח (למעט מילים שבצורת היסוד שלהן ישנה יו״ד). אחרי מ״ם השימוש, למשל: מביתו, מחוץ, וכן במילים: עם, הנה (כולל נטיות). במילים שבהן בצורת היסוד אין i, למשל: אתי (ולא: איתי), אתך (ולא: איתך), אתכם (ולא: איתכם). בפעלים בבניין הִפְעִיל: הזמין, הרשים, הכה. לפני יו (yu או yo): דיון, קיום, נטיות, ראיות.

העיצור w (וי״ו עיצורית)

את העיצור w מסמנים בוי״ו מוכפלת, למשל: הוורד, בוויקיפדיה. למרות זאת, ישנם מקרים יוצאים מן הכלל: בתחילת המילה ובסופה לא תקני להכפיל את הוי״ו. סמוך לוי״ו אחרת. הערה: וי״ו המציינת עיצור בסוף מילה והתנועה a קודמת לעיצור, כותבים יו״ד לפניה, למשל: עכשיו (יוצאות־מן הכלל הן מילים בנות הברה אחת).

העיצור y (יו״ד עיצורית)

העיצור y מסומן ביו״ד כפולה בתחילת המילה ובסופה. עם זאת, ישנם מספר מקרים שבהם היו״ד לא תוכפל: בראש המילה, כגון ילד, ישיבה, יצא (=יֵצֵא). אם היא סמוכה ליו״ד אחרת, כגון ייסד (=יְיַסֵּד), יישיר (=יַיְשִׁיר). על יד אם קריאה, כגון קיום, קריה (אבל: קריית), מצוין, נוי. אחרי אותיות השימוש , כגון הילד, שיצא (=שֶיָּצָא, שֶיֵּצֵא), מיד (=מִיָּד), וכן מידי (=מִיָּדִי). במילים דוגמת זית, בית, ליל (ובתוספת הסופית ה״א: הביתה, לילה). במילים: אולי, מתי, מים, שמים (=שָׁמַיִם), חי (=חַי), שי, די.

תרגום מהנה,

  החקלאים :)